גזר דין בתיק ת"פ 4186-07

1.      הנאשם, יליד שנת 1971, תושב כפר קרע, הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעת תושב זר, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "החוק").

על פי כתב האישום, ביום 24.9.06 בשעה 16:30 או בסמוך לכך ברח' יגאל ידין בירושלים, הסיע הנאשם את סולימאן מדני, פראס דויכאת ועמאד דויכאת (להלן: "התושבים הזרים"), תושבי איזור יהודה ושומרון אשר שהו בישראל שלא כדין. הנאשם הסיע את התושבים הזרים מעיסוויה לכיוון רמאללה בתשלום.

לתיק זה צירף הנאשם שני תיקים נוספים בהם הורשע על פי הודאתו בעבירות אלה:

בפ"א 7008-30488/2009 הורשע הנאשם בעבירות של הסעת תושב זר לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק ונהיגה בפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961. על פי כתב האישום בתיק זה, הסיע הנאשם 24 תושבים זרים תמורת תשלום במסגרת ארגון הסעות ובעודו נוהג כשאין בידו רישיון נהיגה בתוקף.

בת.פ. 2425-09-09 הורשע הנאשם בעבירות של ניסיון להסעה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק+ סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), הסעת 22 נוסעים במספר העולה על המותר ברישיון רכב, לפי תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), סיכון נוסעים ברכב לפי תקנה 79(ב) לתקנות התעבורה, נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל-1961 והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

2.      בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה, כי הנאשם איננו אדם תמים שנקלע בעל כורחו לביצוע עבירות פליליות. הנאשם החל את דרכו העבריינית בשנות התשעים ולחובתו שש הרשעות קודמות בעבירות של גניבה ממעביד, זיוף, אלימות, סמים, שיבוש מהלכי משפט ושבועת שקר.

ב"כ המאשימה טענה, כי במקרים שמדובר בעבירה חד פעמית של הסעת שוהה בלתי חוקי, ניתן לעתים הקל, אך במקרה דנן מדובר בהסעת מספר גדול של תושבים זרים בלתי חוקיים ובנסיבות מחמירות ועל כן, יש להחמיר עם הנאשם. לדבריה, על פי הנחיית פרקליט המדינה  יש להחמיר ולדרוש במקרים מעין אלה עונש מאסר בפועל ממושך, תוך העדפה של אינטרס הרתעת הרבים על נסיבותיהם האישיות של מבצעי העבירות. הטעם לכך הוא שאותם שוהים בלתי חוקיים הם יעד אטרקטיבי לגיוס והפעלה של גורמי טרור.

ב"כ המאשימה הגישה גם את הרישום התעבורתי של הנאשם,שהינו רישום מכביד המעיד על ביצוע עבירות תחבורתיות חמורות במיוחד. 

לטענת ב"כ המאשימה, על פי הלכת חטיב, העונש על הסעת שוהים בלתי חוקיים הוא עונש אחד ויחיד של מאסר בפועל ועל פי הלכת אבו סאלם עונש מאסר בפועל ייגזר במקרים שבהן מתקיימות נסיבות לחומרה.

במקרה שלפנינו, טענה ב"כ המאשימה, מתקיימות נסיבות לחומרה, שכן הנאשם ביצע את העבירות בתמורה לתשלום, כאשר הוא יודע שמדובר בהסעת שוהים בלתי חוקיים לישראל וכאשר הוא מציין שהוא מודע לאיסור. לטענת המאשימה, נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן מצדיקות הקלה בעונשו ואלמלא יוטל על הנאשם עונש מרתיע, תינתן לגיטימציה וגושפנקא לביצוע עבירות עקב מצב כלכלי קשה והצורך במזומנים.

לטענתה, כתבי האישום שהוגשו כנגד הנאשם הם חמורים ביותר, הנאשם "העמיס" לרכבו את השוהים הבלתי חוקיים, כאשר כל אחד מהם יכול להיות מחבל פוטנציאלי.

ב"כ המאשימה ציינה, כי על אף שהנאשם חזר וביצע עבירות פליליות בתחומים שונים, מעולם לא ישב מאחורי סורג ובריח שכן בתי המשפט הקלו איתו וגזרו עליו עונשים קלים, והנאשם חוזר ומבצע שוב ושוב עבירות חמורות כמו אלו שלפנינו.

ב"כ המאשימה הגישה פסיקה התומכת בטענותיה ובה על עבירות דומות הוטלו עונשי מאסר בפועל ממושכים.

נוכח כל טענותיה, ביקשה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממושך של מספר שנים ומאסר מותנה. בנוסף, ביקשה להטיל על הנאשם עונש של פסילת רישיון נהיגה.

3.      הסניגור בטיעוניו לעונש הגיש לבית המשפט תעודת גירושין של הנאשם, וכן פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, על פיו הנאשם מחזיק במשמורת ילדיו הקטינים (מוצגים נ/1 ו-נ/2). עוד הגיש הסניגור רשימה של תיקי הוצאה לפועל של הנאשם, על פיהם הנאשם חייב סך של 3 מיליון שקלים ויותר. עוד הוגשה חוות דעת רופא פסיכיאטר, עובד סוציאלי ומאבחן קליני בעניינו של הנאשם (מוצגים נ/4-נ/7), אשר על פיהם הנאשם עובר שינוי חיובי תוך הפנמת הנורמות וניסיונות שיקום אמיתיים.

הסניגור טען, כי מצבו הרפואי של הנאשם קשה, הוא סובל מסוכרת וממחלות לב. הנאשם הוא ההורה המשמורן של שני ילדיו הקטינים, בני שבע ותשע, ואין לו כל יכולת כלכלית מוכחת. לדבריו, העבירה הראשונה בתיק זה, בוצעה בשנת 2006, לאחר מכן שני התיקים הנוספים משנת 2009. לדבריו, מאז חלפו שנתיים וחצי, הנאשם הפנים את חומרת העבירות, למד את הלקח ולא ביצע כל עבירה.

הסניגור ביקש לנהוג במידת הרחמים, להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ולאמץ את  המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו עבודות שירות למשך  6 חודשים. לדבריו, גזירת עונש מאסר על הנאשם תגרום לעוול לא יתואר לילדיו, ויש לתת לנאשם הזדמנות להוכיח כי שינה מדרכיו.

4.      שירות המבחן ערך תסקיר מפורט בעניינו של הנאשם, ובו סקרה קצינת המבחן את מצבו הכלכלי של הנאשם וכן  את מצבו האישי  הלא פשוט, בהיותו מטופל בשני ילדיו הקטינים, לבדו.

עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם לא ריצה מעולם מאסר על אף עבירות שונות שביצע.